התייחסות למחקר החדש שפורסם על יעילות נוירופידבק
ד"ר דניאל בן אליעזר, פסיכולוג ראשי – מוח מצוין
דצמבר 2024
לאחרונה התפרסם במספר קבוצות ברשתות חברתיות העוסקות בהפרעת קשב מחקר סקירה, לפיו, כביכול, נוירופידבק לא הוכח כיעיל להפרעות קשב (Westwood et al., 2024)[1]. מדובר במאמר סקירה כמותנית מסוג מטא-אנליזה המתבסס על ממוצעי ממצאים ממחקרים רבים, במטרה להגיע למסקנה אחידה בדבר יעילות של נוירופידבק. ממצא זה, עומד בסתירה לסקירות קודמות, גם מסוג מטא-אנליזה, שגם התבססו על מספר מאמרים, ומצאו יעילות של נוירופידבק (למשל: Van Doren et al., 2019)[2]. שתי סקירות אלה מקיפות וטובות, וכוללות מספר נרחב של מחקרים, ועומדות בסטנדרטים מדעיים כמו הקצאה אקראית וקיום קבוצת ביקורת.
אז איך זה יתכן? נסביר תחילה, כי יש שונוּת גדולה מאד בין מחקרים. אמנם למשל – משך כל פגישת נוירופידבק, מספר האימונים, שיטת האימון המוחי (איזה פרוטוקול נוירופידבק) ועוד. כמובן גם שיטת המדידה עשויה להשפיע (שאלוני קשב, מבחנים ממוחשבים). ככלל, מדובר בממוצע של מספר רב של מחקרים ונבדקים, בעלי שונות.
ואכן, אם מעמיקים במאמר החדש, דווח בו שכן נמצא שיפור מובהק בהפחתת תסמיני הפרעת קשב, ביחס לתשעת המחקרים (עם 681 נבדקים) בהם היה שימוש בפרוטוקול נוירופידבק מבוסס. בנוסף, גם בכלל המחקרים (עם 1,214 נבדקים), שכללו מגוון שיטות נוירופידבק באותו ניתוח, נמצא שיפור מובהק במהירות עיבוד (אם כי בשאר המדדים, לא). המאמר החדש קורא להעמקה במחקר, ולבחינת הבדלים בין אישיים על מנת זהות בצורה טובה יותר מי יכול להיתרם מנוירופידבק, ולא שולל את היעילות של נוירופידבק באופן כללי. מחבריו אף ממליצים לבצע מחקר על בסיס פרוטוקולים לא מוגדרים, ולא על בסיס התייחסות לכל הפרוטוקולים השונים ביחד.
כאשר מסתכלים על תובנות אלה, לצד סקירות אחרות, שהתמקדו בשיטות נוירופידבק מובנות ומוגדרות (יחס בטא-תטא או העלאת SMR) שמצאו יעילות של נוירופידבק (וכן אף במחקר זה!), זאת בצירוף ניתוח מאות השאלונים שמתאמני מוח מצוין מילאו (ופרסמנו בנפרד), עולה שיפור מובהק ברור לאחר האימון. אך אם נחזור למחקרים מדעיים, לאור השונות הגדולה, מומלץ להתמקד במחקרים בפני עצמם, בהם נבדק פרוטוקול נוירופידבק מסוים ואף נמצא יעיל ברובם ([3]Cueli et al., 2019), כך שנבדקת היעילות שלו על האוכלוסייה המעניינת את החוקר.
מעבר לכך, לאור הממצאים השונים ממחקרים שונים, מומלץ גם לשים לב מה המוטיבציה של המפרסם. למשל, אנשים העוסקים באימון (coaching) להפרעות קשב, ומתמקדים במיומנויות רגשיות והתנהגותיות, עשויים להיות יותר בעלי עניין להציג ממצאים התומכים בגישתם או שוללים גישות אחרות. בכל אופן, לרוב עדיפה אינטגרציה בין שיטות או התאמה של השיטה לצרכי המתאמן.
[1] Westwood, S. J., Aggensteiner, P. M., Kaiser, A., Nagy, P., Donno, F., Merkl, D., … & European ADHD Guidelines Group. (2024). Neurofeedback for Attention-Deficit/Hyperactivity Disorder: A Systematic Review and Meta-Analysis. JAMA psychiatry.
[2] Van Doren, J., Arns, M., Heinrich, H., Vollebregt, M. A., Strehl, U., & K Loo, S. (2019). Sustained effects of neurofeedback in ADHD: a systematic review and meta-analysis. European child & adolescent psychiatry, 28(3), 293-305.
[3] Cueli, M., Rodríguez, C., Cabaleiro, P., García, T., & González-Castro, P. (2019). Differential efficacy of neurofeedback in children with ADHD presentations. Journal of clinical medicine, 8(2), 204.