fbpx
מוח מצוין

דופמין ונוירופידבק

דופמין הוא שליח כימי (נוירוטרנסמיטור) מרכזי במוח. לחוסר או עודף של דופמין השפעה גדולה במספר גדול של הפרעות כמו סכיזופרניה, דכאון, פרקינסון ואפילו הפרעת קשב.

כיצד אותו חומר משפיע על מגוון הפרעות שונות כל כך בחומרתן?

במוח האנושי ישנם כמעט מיליון תאי עצב המכילים דופמין. התאים פזורים באזורים שונים וכל אזור אחראי על תפקודים שונים, ביניהם: תנועה, תפקודים קוגניטיביים, זכרון, תפקודים ניהוליים כמו בחירת מטרות ותכנון וכן הפרשתו מאפשרת קשב ולמידה.

הדופמין מופרש גם במצבי עונג והצלחה  כחלק ממערכת חיזוק. מערכת מופלאה זו גורמת לנו לחזק התנהגות שרצויה לנו ולקדם אותנו אל המטרה. מערכת החיזוק פועלת במסלולים העצביים במוח שיוצרים תחושה של עונג, מוטיבציה וריכוז. כאשר יש לנו עניין או רצון להצליח במשימה אנחנו מפרישים דופמין והפרשת הדופמין מגבירה את המוטיבציה שלנו והקשב וכמובן העונג מההצלחה.

הפרשה של דופמין ייחודה בזה שהיא מאפשרת למערכת העצבים להתאים ולשפר את התפקוד שלה ביחס למידע המופק מתוך ההתנסות עם הסביבה. מכיוון שמערכת החיזוק פועלת המנגנון של משוב חיובי, עוד ועוד דופמין מופרש בתגובה להצלחה וכתוצאה מכך אנחנו חדורי מוטיבציה ומרוכזים במשימה.

תרגול הנוירופידבק מאפשר למשתמש לשנות את תדר המוח שלו לתדר הרצוי תוך כדי שימוש במערכת החיזוק שלו עצמו. כך מתחזקת אצלו תחושת הבטחון העצמי וההצלחה מיוחסת לעצמו ולא למטפל.

המתרגל בנוירופידבק מחובר לחיישן המודד את תדר המוח שלו באותו רגע ומשחק במשחק מחשב המגיב לחיישן. רק כאשר התדר הנמדד ממוחו  מתאים לרצוי, למשל, תדר של קשב כשהמטופל בחוסר ריכוז ותדר של רגיעה ומדיטציה כשהמטופל בחרדה או לחץ, רק אז המתרגל ישיג נקודות במשחק המחשב בו הוא משחק. כאשר המתרגל משיג נקודות (משמע הגיע לתדר הרצוי במוח) הוא חווה הצלחה ומופעלת אצלו מערכת החיזוק. כלומר מופרש דופמין, עולה הקשב והוא מקבל מוטיבציה לשמור על התדר הנכון.

גמישות המוח באה לידי ביטוי ביכולתו לזכור את הדרך בה העלה תדר ובאמצעות חזרה ללמוד להגיע לתדר הרצוי גם כשמשחק המחשב כבר לא שם.

Comments are closed.