הקשר בין הפרעות קשב והפרעות מצב רוח

ד”ר דניאל בן אליעזר

באופן עקרוני, הפרעת קשב (ADHD) היא ליקוי נוירולוגי התפתחותי, המופיע החל מהילדות וקשור בתפקודים הניהוליים, ובהם – ויסות ושימור קשב, וכן ויסות התנהגות. ככזה, המוקד הטיפולי בהפרעה (בין אם מדובר בתרופות או בנויורו-פידבק) הוא סביב הגברת הפעילות במעגלי הקשב במוח – דבר המאפשר עוררות קשבית, שליטה ויזימת התנהגות (מוטיבציה).

לאור כך, אין קשר מחייב או ישיר בין הפרעות קשב להפרעות מצב רוח או חרדה. אולם, במקרים בהם הפרעת הקשב לא מטופלת (כלומר לא מושג שיפור של הקשב), או אין טיפול או ליווי תומך העוסק בהשלכות רגשיות אפשריות, לעתים הילד או הילדה (וכן הנערה/ה או המבוגר/ת) עשויים לפתח מצב רוח ירוד, חרדות ואף הפרעות מצב רוח (כגון דיכאון). להלן נסביר כיצד זה עלול לקרות וכיצד ניתן למנוע זאת.

כפי שכתבתי, הפרעת קשב כשלעצמה לא גורמת חרדה וודאי לא דיכאון. אולם, היא קשורה פעמים רבות בקושי תפקודי – במגוון היבטי החיים – סביב קושי בהתמדה בפעילויות, הבנה איטית יותר של אינטראקציות חברתיות, קושי בשמירה על גבולות חברתיים וכללים (כמו לעמוד בתור, לשבת בשקט), ולמידה איטית יותר של משחקים ופעולות מוטוריות.

למשל – ילד (או ילדה כמובן) עם הפרעת קשב עשוי להצליח פחות בקליעה לסל, ועלול לדרוש משאבי זמן (והוראה או הסבר) רבים יותר על מנת להפנים כללים של משחק חברתי כלשהו. הוא עלול להתפרץ באמצע משפט, לא להקשיב, לא לשים לב, ולהרשים כמרוחק, תוקפני או אף אדיש. בנוסף, הוא פחות יזום ויארגן אירועים חברתיים ועשוי להתבלבל ולשכוח להביא דברים כשצריך. כל אלה עלולים לגרום לפגיעה בסביבה החברתית, לנתק ולבדידות ולגרום כמובן לדימוי עצמי נמוך בכל הקשור ליכולות ולמיומנויות החברתיות – דבר שחיוני במיוחד בגילאי הילדות והנעורים. בגילאים מבוגרים יותר – קשיים אלה עשויים לגרום גם לקשיים במערכות יחסים זוגיות.

גם ברמה הלימודית והתעסוקתית – ילדים ומבוגרים עם הפרעות קשב יתקשו לשמור על סדר במסמכים, ייטו לאבד ולשכוח חומרים, למידתם עלולה להיות איטית יותר, ויהיה להם קושי להתמיד בפגישות וישיבות ארוכות. לעתים הם עשויים, מתוך קושי ושעמום, להגיב בצורה לא מותאמת, ואף שעשויה להתפרש כמעליבה או מתריסה.

מתוך הקשיים האלה עלולים להיווצר כמה תוצאות לואי שליליות, להלן המרכזיות שבהן –

(1) פגיעה בדימוי ובערך העצמי – האדם מרגיש שהוא לא טוב ולא מוצלח בתחומים השונים – כמו החברתי, הזוגי, התעסוקתי או הלימודי – ולכן הוא מאמין שחייו לא יהיו מוצלחים בתחומים אלה. הפגיעה יכולה להיות בתחום מסוים או בכמה תחומים, וככל שהיא רחבה יותר (כלומר בהרבה תחומי חיים) – ככה המצוקה הנפשית תהיה גדולה יותר. לעתים גם קיים פער בין ההבנה של הפרט כי יש לו יכולת, אבל ההשלמה כביכול שהוא לא מממש את הפוטנציאל. הוא מבין שיש פער אבל לא מצליח לגשר עליו.

(2) בדידות – אם נוצר ריחוק מהסביבה החברתית, עשויה להיגרם בדידות דבר שמהווה גורם משמעותי בפיתוח הפרעות מצב רוח או הפרעות חרדה.

(3) פגיעה ברכישת מיומנויות – ככל שבגיל הילדות הילד חווה יותר בדידות ופחות מתמיד בקשרים, ייתכן שיהיו חסרות לו מיומנויות קריטיות במישור החברתי או הזוגי, דבר שיגרום למצוקה ולבדידות בהמשך החיים. בנוסף, עשויה להיות גם פגיעה ברכישת מיומנויות לימודיות או תעסוקתיות, גם עקב חוסר רכישת ניסיון (כמו הרגלי למידה או עבודה) – וגם הם עלולים לגרום למצוקה (כשלון בלימודים, פיטורין מעבודה, אי קבלה לעבודות).

(4) קושי לשאת שעמום – לאנשים הסובלים מהפרעות קשב יש קושי רב יותר להיות במצב שקט ללא גירויים (המכונה מצב Idle). כך שהם זקוקים כל הזמן לגירויים, ברמה חזקה יותר מאנשים שאין להם הפרעות קשב. לאור כך, מצבים של חוסר יחס, חוסר גירוי או שעמום עשויים, ביתר קלות, לגרום להם לחפש גירויים חזקים – דבר שעלול להוביל להתנהגויות סיכון, כמו שימוש בחומרים, בפרט בגילאי הנעורים.

כל ארבעת תופעות הלואי השליליות עשויות (אמנם לא בהכרח) לגרום להפרעות מצב רוח כמו דיכאון, להפרעות חרדה ובמקרים חמורים וחריגים גם לאובדנות.

הגישה הטיפולית בהם תהיה כפולה – (1) טיפול בהפרעת קשב עצמה, (2) טיפול בתוצאות הלואי וצמצומן. כאשר לעתים ניתן לטפל רק בהפרעה עצמה או רק בתופעות הלוואי, אך חשוב להבין את המשמעות של כל דרך טיפולית.

טיפול בתוצאות הלואי

תחילה חשוב לבצע הדרכה פסיכולוגית (psycho-education) ולהסביר לאדם את המשמעות של הפרעת הקשב, ואת תוצאות הלואי שלה, כך שידע לבצע “סנגור עצמי” ולא להרגיש רע עם עצמו. למשל, יבין שאינו “עצלן” או “דחיין” או “כישלון”.

בפגיעה בערך העצמי ובדימוי העצמי ניתן לטפל בכלים פסיכותרפויטים, כלומר בטיפול פסיכולוגי, ובפרט בכלים של טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) העובד על שינוי אמונות הבסיס השגויות של האדם כלפי עצמו. למשל, לגרום לאדם לשנות את דפוס החשיבה ולהבין שאינו כשלון, תוך איסוף של “הוכחות” מחייו לכך שאינו כשלון, ומתוך כך לשנות את מצבו הרגשי. דבר המוכר גם כמודל אפר”ת.

כמובן כלים פסיכודינאמיים קלאסיים וכן גישה נרטיבית יכולות אף הן לסייע במקרים אלה.

בבדידות ובפגיעה במיומנויות החברתיות ניתן לטפל, בנוסף על הכלים הפסיכותרפויטים, גם בהדרכה, שתשלים את פערי הידע והמיומנות החסרים, למשל – כיצד נהוג לפעול במפגש חברתי, כיצד לנהוג עם בהכרויות רומנטיות ובמקומות עבודה, וכן רכישת כלים ו”טיפים” המסייעים לזכור משימות ולבצען (כמו אפליקציות יעודיות למשימות).

בקושי לשאת שעמום ניתן לטפל באמצעות מציאת התנהגויות מעוררות ומעניינות שאין בהן סיכון לנפש (כמו ספורט או תחביבים מסוימים).

כמובן שאם קיימת הפרעת התמכרות או הפרעת מצב רוח או חרדה ניתן ורצוי לטפל בהן גם במישרין, בין אם על ידי פסיכותרפיה ובנוסף גם בטיפול תרופתי שיינתן על ידי רופא פסיכיאטר.

כמובן שהתערבות מוקדמת ככל האפשר תצמצם מאוד את הסיכון להתפתחות תוצאות לואי, וכמובן את הסיכון להפרעות מצב רוח וחרדה.

בנוסף, ילדים עם הפרעת קשב, גם אם אינה מטופלת, אשר הם וסביבתם מודעים לאבחנה ומכירים את תופעות הלואי שלה; וכן הילדים מקבלים כלי תמיכה רגשיים בקשיים השונים שעלולים להיווצר – יהיו בסיכון נמוך יותר לפתח תוצאות לואי שליליות ובפרט פגיעה חמורה בערך העצמי והפרעות מצב רוח. דבר זה מחדד את החשיבות במתן אבחנה והסבר מקצועי להורים ולילד, גם אם בשלב זה של החיים לא ננקטת החלטה על תהליך טיפול בהפרעות קשב עצמן.

אולם כל עוד לא מטפלים בהפרעה עצמה, עדיין עלול להיות קושי, שכן הפערים בתפקוד בין הרצוי למצוי – למשל בעבודה ובלימודים – כמעט שלא יצטמצמו. האדם עשוי להרגיש מעט יותר טוב עם עצמו, ולהבין את עצמו, אבל עדיין יהיה לו קושי להתקדם לתפקידים הדורשים סדר וארגון, ללמוד באופן ממושך למבחנים ולהתרכז במשימות רוטיניות…

הטיפול בהפרעה עצמה ושילוב הטיפולים

הטיפול בהפרעה עצמה נועד להפחית את התסמינים של הפרעת הקשב עצמה, כלומר להפוך אותה לקלה יותר ולהתנהל בפועל כאילו כמעט ואינה קיימת. תוצאה זו ניתן להשיג בד”כ בצורה טובה (אך זמנית) על ידי תרופות ממריצות (כמו ריטלין, קונצרטה, אטנט ועוד…) וכן על ידי אימון נוירו-פידבק ממושך המחזק את המעגלים העצביים העומדים בבסיס תהליך הקשב. במקרה כזה ייתכן שתוצאות הלואי יופחתו. ככל שהטיפול נעשה בגיל צעיר (ילדות) ככה נצפה פחות לתוצאות הלואי השליליות. ככל שהן קיימות, ובפרט בגיל הנעורים ובגיל מבוגר, חשוב ללוות תהליך זה בהדרכה מתאימה כדי שהאדם ידע למה לצפות, כי לא תמיד האפקט הוא כה עוצמתי (אולם קיימים מקרים שבהם מטופלים מדווחים שחייהם השתנו בצורה משמעותית).

ככל שתוצאות הלואי התפתחו ועומדות בפני עצמן, למשל אם כבר התפתחה הפרעת מצב רוח, או הפגיעה בדימוי העצמי עמוקה, וכן אם המיומנויות החברתיות מאוד חסרות, הרי שיש חובה לטפל גם בהיבטים האלה (על ידי טיפול רגשי או פסיכותרפיה) בנוסף על הטיפול בהפרעת הקשב.

התקשרו עכשיו