הפרעת קשב, לחץ ומה שביניהם

ד”ר דניאל בן אליעזר

פסיכולוג ראשי, מוח מצוין

הפרעות קשב, עם או בלי היפראקטיביות, נחשבות בספרות המקצועית ל”הפרעה התפתחותית”, כלומר כזו הנמצאת ומתפתחת בילדות, ולא נרכשת לאורך החיים. כך שככלל, אי אפשר “לקבל” הפרעת קשב, ובעת אבחון, גם אם נעשה בגיל מאוחר, יש לזהות סימנים שההפרעה הייתה גם בילדות, גם אם לא הפריעה לתפקוד.

הגם שכיום יש מודעות גבוהה יותר להפרעות קשב (ויש מי שיגידו – גבוהה מדי), עדיין ישנם מקרים רבים של ילדים שלא מאובחנים בזמן עם הפרעות קשב. מקרים כאלה נפוצים בעיקר במקרים בהם הפרעת הקשב קלה יחסית, ובפרט כאשר היכולות השכליות של הילד או הילדה גבוהות יחסית, כלומר הוא מצליח לפצות על הקושי הלימודי ע”י אינטליגנציה גבוהה.

אך גם במקרה זה, הפרעת הקשב עדיין באה לידי ביטוי, ולילד (או למבוגר) יש קושי לשמר קשב לאורך זמן. במקרה כזה, בפרט שהפרעת הקשב אינה מטופלת, קיימת נטייה לפתח באופן טבעי אסטרטגיית התמודדות עם הקשב של “הלחצה עצמית”.

כאשר האדם מלחיץ את עצמו, הוא בעצם מדמיין בראשו תרחיש קריטי של לחץ, עומס או קטסטרופה (“אם אכשל במבחן יעיפו אותי מבית ספר”, “ההורים ‘יהרגו’ אותי אם לא אסדר את החדר”…) ואז בהשפעת הלחץ, רמות הדופמין והנוראדרנלין שלו עולות, ובכך הוא מצליח להעלות גם את הקשב באופן זמני.

במקרים כאלה נראה נטייה לאמירות קטסטרופליות, דפוס אופי לחוץ, ודחיינות לרגע האחרון. דחיינות (או דמיון של לחץ רציני) מאפשרת לאדם לפעול תחת תנאים של לחץ, שלא מתאפשרים לו כאשר יש זמן רב לביצוע המשימה – ובכך מגבירה את הלחץ.

אנשים שהרגילו את עצמם באסטרטגיה של “הלחצה עצמית” פעמים רבות לא מספיק מודעים לקושי הקשבי שלהם (שכן הוא ממותן יחסית על ידי הלחץ), ומאשימים את עצמם בדחיינות ועצלנות (כמובן שלא בצדק), ובמקרים רבים סובלים מתסמיני לחץ וחרדה. חלקם סובלים ממתח מתמיד (סטרס כרוני), וחלקם מלחץ שבא והולך לפי הצורך (כלומר, כשצריכים להתרכז). בין ההשלכות השליליות של לחץ רב או מתמשך עשויות להיות בעיות רפואיות רבות – כמו מיגרנות וכאבי ראש, מעי רגיז, יתר לחץ דם ואף השפעות על מערכת החיסון (כמו תגובתיות יתר או דיכוי חיסוני), וכן השפעות נפשיות כמו חרדה, הפרעות מצב רוח או נדודי שינה.

לעתים רבות אנשים יבואו לטיפול עקב החרדה או הבעיות הרפואיות, והטיפול בו יהיה בדרך של טכניקות הרגעה. טכניקות אלה עשויות לכלול – מדיטציה ודימיון מודרך, CBT, ביופידבק, תרגילי הרפיה או תרופות מרגיעות. אך חשוב לשים לב שתרופות מרגיעות (בפרט ממשפחת הבנזודיאזפינים, כמו קסנקס ווליום, גורמות בעצמן לעייפות ולירידה בקשב פעמים רבות).

לאחר שהאדם רגוע, חשוב לברר מה קורה ליכולת הקשב והריכוז שלו – האם הקשב שלו משתפר או נפגע. אם הקשב שלו משתפר – זה אומר שאין הפרעת קשב בבסיס, אלא ככל הנראה יש חרדה, שעשויה בעצמה לגרום לקושי בקשב, וברגע שהפחתנו אותה – הקשב תקין וגם הרוגע (ואז אין צורך בטיפול ייעודי לקשב). אם אחרי טכניקות הרגעה, כשהאדם רגוע יותר – הקשב שלו נהיה גרוע יותר – וקשה לו יותר להתרכז, יתכן שיש הפרעת קשב, יש למומלץ לעבור אבחון (מומלץ כמובן ע”י איש מקצוע) ואז לבחור בדרך של טיפול או אימון להפרעת הקשב.  במקרה כזה האפיקים הם תרופות (שהן ממריצות ובעצמן עלולות לגרום לחץ או חרדה לעתים) או נוירו-פידבק, שמסייע להעלאת קשב ללא צורך באפקט ממריץ.

יש לציין כי גם במקרה של הפרעת קשב המשולבת בהיפראקטיביות, חשוב לשים לב אם יש גורם רגשי המעצים את ההיפראקטיביות, ולטפל בו בנפרד ובמובחן מהטיפול בקשב.

אם אתם סובלים מסטרס כרוני או מתמשך, וחושדים שיש לכם גם הפרעת קשב, לאור התסמינים שהוזכרו, מומלץ לקבל אבחון מקצועי מקיף מרופא שהוסמך לאבחן הפרעות קשב (מומלץ פסיכיאטר – שיוכל להעריך בצורה טובה גם היבטים של חרדה ולחץ), או מפסיכולוג מומחה, שהשתלם בתחום אבחון הפרעות הקשב.

אם נמצאה הפרעת קשב, מומלץ לשקול טיפול בנוירופידבק, כך שלא מערב תרופות נפוצות להפרעת קשב שהן ממריצות (כמו ריטלין, קונצרטה, ויואנס), ומאפשר שיפור הדרגתי של הקשב ללא האפקט הממריץ או המעורר. אמנם אציין כי במקרים רבים גם התרופות מתאימות, ולא תמיד גורמות עוררות רגשית ותגובת לחץ.

בכל מקרה, אין המאמר מהווה תחליף ליעוץ רפואי או פסיכולוגי, ובכל החלטה רפואית או נפשית יש לפנות לאיש מקצוע מוסמך.

Call Now Buttonהתקשרו עכשיו