אימון נוירופידבק לגיל השלישי

אימון מוחי בשיטת הנוירופידבק לגיל השלישי

במוח מצוין מציעים אימון קשב לגיל השלישי, אימון זה מתבסס על כך שפעמים רבות הירידה בתפקודים המתאפיינת בגיל זה, נובעת מירידה איטית והדרגתית בעיקר בתפקודים ניהוליים, העוסקים בקשב ובקרת התנהגות, ומשפיעים על תפקודי זיכרון (שליפה מהזיכרון, הטמעה לזיכרון) ועל היבטים אחרים של חיי היום יום  (Traykov et al., 2007).  יצוין כי החיישן בו אנו משתמשים[1], שהוא חיישן מצח "יבש" (כלומר מיועד לשימוש באזור המצח, מיקום Fp1, בו אין שערות ולכן אין צורך לג'ל מוליך ונוח לשימוש), עבר תיקוף מול מערך EEG קליני מלא, ונמצא מזהה גלים באזור הפרה פרונטלי (Fp1) בצורה טובה ודומה לציוד EEG מלא  (Rieiro et al., 2019). במחקר נוסף חיישן זה השתמש אף לזיהוי דפוסי מוח המאפיינים ילדים הסובלים מ-ADHD ותוּקף מול ביצועי הנבדקים במטלת המחקר (Serrano-Barosso et al., 2021). בנוסף, החיישן עומד בדרישות בטיחות השימוש ויש לו אישורי תקינות של מעבדות תקינה (FCC, CE).

אימון הנוירופידבק, שהוא ענף של ביופידבק, מהווה טיפול לא פולשני, במסגרתו מדדים שונים המתקבלים מן הגוף מוצגים לאדם ומאפשרים לו זיהוי למידה ושינוי של המדדים באמצעות טכניקות שונות. נוירופידבק מתמקד במדידות של מערכת העצבים המרכזית (המוח) באמצעות חיישנים המודדים פעילות של קליפת המוח (הקורטקס, האזור הקרוב לגולגולת) בד"כ באמצעות חיישני EEG – במסגרת זו מנוטרת הפעילות המוחית באזור מסוים, וכך המתאמן יכול לזהות רמות שונות של פעילות מוחית, ולאורך תהליך האימון – ללמוד להעלות עוררות בפעילות מוחית זו. למעשה, על ידי תהליך האימון והעוררות המוחית, מתבצע חיזוק של מעגלים מוחיים העוסקים בקשב, כך שנוצרות סינפסות חדשות במוח, דבר שמאפשר למידה ארוכת טווח (Long term potentiation) המובילה לשיפור קשב לאורך זמן (Ghaziri et al., 2013).

מחקרים רבים מעידים על יעילות של נוירופידבק להפחתת תסמיני הפרעת קשב ושיפור בתפקודים הניהוליים, זאת על ידי חיזוק של גלי בטא, הקשורים לאקטיבציה של האונה הקדם-מצחית (פרה-פרונטלית) או אזורים אחרים במוח (Van Doren et al., 2018; Gani, 2009). לאור הקשר כאמור בין [2]MCI לתפקודים ניהוליים ולקשב, נמצא במספר מחקרים יעילות של נוירופידבק גם לשיפור במ-MCI במדדים של תפקודים ניהוליים וזיכרון עבודה. להלן סקירה של עיקרי הממצאים ממאמרים אלה.

סקירת ספרות

בסקירה נתייחס לכמה היבטים של הרלוונטיות של אימון נוירופידבק למבוגרים – (1) מיקום האלקטרודות (כלומר, ריבוי אלקטרודות או רק באזור קדם-מצחי כגון Fp1 או Fp2); (2) משך האימון (כלומר, תדירות ומספר הפגישות), (3) פרוטוקול ה-EEG (אילו גלי מוח מנוטרים); (4) האפקטיביות.

המקור המרכזי הוא סקירה שיטתית (systematic review) מלפני כשנתיים (Trambiolli et al., 2021) שסקרה עשרה מחקרים. שישה ממחקרי EEG אלה מתמקדים בליקוי קוגניטיבי קל (MCI, כלומר, לא דמנציה). חמישה מהם (מתוך שישה) כללו ויסות גלי בטא באימון (3 העלאת בטא, 1 העלאת בטא נמוך, 1 ויסות עצמי של בטא). ארבעה מהם השתמשו באלפא כמטרה להורדת ויסות (או כמכנה של בטא חלקי אלפא). רק אחד השתמש בתטא לתפקיד זה. הם השתמשו במיקומי אלקטרודות שונים (כמו C, AF, Pz או מספר אלקטרודות על גולגולת שלמה). מספר הפגישה השתנה בין 5 ל-20, אולם אורך כל מפגש השתנה בין 30 דקות ואפילו עד 75 דקות. כל המחקרים השתמשו במשוב חזותי, שניים מהם הוסיפו גם משוב שמיעתי. בכל המחקרים משתתפים בני 60 ומעלה. רק שניים מהם הוסיפו מדידת מעקב (follow-up) בטווח זמן קרוב.

המחקר שהתמקד ב-SMR/theta (Marlats et al., 2020) שנכלל בסקירה של Trambiolli et al (2021) כלל 20 מפגשים פעמיים בשבוע, התמקד ב-Cz והראה שיפור קוגניטיבי כללי ובתחומי זיכרון עבודה. בעוד שהמחקר (Jang et al., 2019) התמקד ב-F6 (והעלאת בטא) הראה תוצאות מובהקות בתחומי קשב ותפקודים ביצועיים, מחקרים אחרים (עם אלקטרודות במיקומים שונים) הראו תוצאות חיוביות לגבי זיכרון עבודה ותפיסה. במחקרים שהתמקדו בדמנציה (שרק ארבעה מהם דווחו בסקירה) נמצאו תוצאות מעורבות – פרוטוקולים שונים ותוצאות משתנות.

מחקר אחר (de Paz et al., 2018), שלא נכלל בסקירה, השתמש בפרוטוקול העלאת SMR (בטא נמוך) על EEG של מספר אלקטרודות על מבוגרים בריאים והראה שיפור בזיכרון העבודה. מחקרים שמדדו שינויים בגלי מוח הראו בעיקר שינויים צפויים (כיחס בטא/תטא באזורים פרונטליים ואלפא באזורים טמפורליים; למשל: de Paz et al., 2018).

מחקר אחר (Dias et al., 2012) שהתמקד באזור הפרונטלי, השתמש בטכנולוגיית HEG (ניטור זרימת דם בקליפת המוח) שהראה שינויים באזור פרה-פרונטלי ביחס בטא/תטא (באמצעות EEG שנמדד לפני ואחרי) ושיפור בזיכרון העבודה.

סיכום, המלצות והמצב כיום בשטח

לסיכום, במגוון מחקרים נמצא כי אימון נוירופידבק בגיל השלישי, לירידה קוגניטיבית מתונה (MCI) אכן מביא שיפור בתפקודי זיכרון, קשב ותפקודים ניהוליים. לאור אוכלוסיית היעד של המחקרים שנסקרו, ההמלצות האימוניות מובאות בהתאם – כך שהאימון מתאים בעיקר לאנשים מעל גיל 60,  בריאים באופן כללי, שחווים ירידה קלה עד מתונה בתפקודים אלה, במטרה לסייע לשפר ולשמר את יכולותיהם, תוך אימון מוחי ממוחשב, נוח וידידותי. האימון נמשך כחודשיים, ודורש 2-3 פעמים בשבוע של אימון בן 30 דקות כל פעם (שכן בניגוד להפרעת קשב בה אימון בין 20 דקות שכיח בספרות המחקרית, בגילאים אלה זהו אורך האימון המינימלי).

בהמשך לסקירה זו, החלנו יישום של השיטה לגיל השלישי על ידי מספר מאמנים העובדים עם אוכלוסיה זו ובבתי אבות (כדוגמת "בית בכפר" או התנדבות במסרת פרויקט "יד עזר לחבר" עם ניצולות שואה מבוגרות), וכן עבודה של הצוות החינוכי במרכז פסג"ה בפתח תקוה, שהוכשר על ידי מוח מצוין, ומתמקד בסיוע בשימור ובשיפור התפקוד הקוגניטיבי בקרב אולכוסיית בני הגיל השלישי הפועלים במקום. מן השטח עולות תוצאות מרשימות, אולם מומלץ כי האימון יתמקד באנשים שמדווחים על סימפטום כלשהו של ירידה קוגניטיבית, במטרה שניתן יהיה להעריך אפקטיביות של האימון. לאחר פיילוט ראשוני במרכז פסג"ה, השנה מתחיל מחקר המשך הכולל ניטור תפקוד קוגניטיבי, הכולל מטלת זכירת ספרות (digit span) ודיווח תסמיני קשב וזיכרון לפני תחילת האימון ולאחריו. חשוב לציין כי ישנם מספר מועט של מחקרים המראים יעילות של נוירופידבק גם בדמנציה, אולם לאור מספרם הנמוך, והשונות הרבה במחלה זו, אנו נמנעים מלהמליץ באופן כללי על אימון לאוכלוסיה זו. אם כי, ישנם מספר מאמנים העובדים עם אוכלוסיה זו ומדווחים על שיפור ניכר בחלק גדול מהמקרים, ובכל מקרה אין אינדיקציה ידועה (מהספרות או מהשטח) לחשש לנזק.

 

ד"ר דניאל בן אליעזר
פסיכולוג ראשי מוח מצוין

דוקטור לפסיכולוגיה קוגניטיבית
מאמן ביופידבק ונוירופידבק
מתמחה בפסיכולוגיה שיקומית

רשימת מקורות

 

Campos da Paz, V. K., Garcia, A., Campos da Paz Neto, A., & Tomaz, C. (2018). SMR neurofeedback training facilitates working memory performance in healthy older adults: A behavioral and EEG study. Frontiers in behavioral neuroscience, 12, 321.

Dias, Á. M., Van Deusen, A. M., Oda, E., & Bonfim, M. R. (2012). Clinical efficacy of a new automated hemoencefalographic neurofeedback protocol. The Spanish journal of psychology, 15(3), 930-941.

Gani, C. (2009). Long term effects after feedback of slow cortical potentials and of Theta/Beta-amplitudes in children with Attention Deficit Hyperactivity Disorder (ADHD) (Doctoral dissertation, Universität Tübingen).

Ghaziri, J. et al. (2013) Neurofeedback Training Induces Changes in White and Gray Matter. Clinical EEG and Neuroscience, 44: 1-7.

Jang, J. H., Kim, J., Park, G., Kim, H., Jung, E. S., Cha, J. Y., … & Yoo, H. (2019). Beta wave enhancement neurofeedback improves cognitive functions in patients with mild cognitive impairment: A preliminary pilot study. Medicine, 98(50).

Marlats, F., Bao, G., Chevallier, S., Boubaya, M., Djabelkhir-Jemmi, L., Wu, Y. H., … & Azabou, E. (2020). SMR/theta neurofeedback training improves cognitive performance and EEG activity in elderly with mild cognitive impairment: a pilot study. Frontiers in Aging Neuroscience, 12, 147.

Rieiro, H., Diaz-Piedra, C., Morales, J. M., Catena, A., Romero, S., Roca-Gonzalez, J., … & Di Stasi, L. L. (2019). Validation of electroencephalographic recordings obtained with a consumer-grade, single dry electrode, low-cost device: A comparative study. Sensors, 19(12), 2808.

Serrano-Barroso, A., Siugzdaite, R., Guerrero-Cubero, J., Molina-Cantero, A. J., Gomez-Gonzalez, I. M., Lopez, J. C., & Vargas, J. P. (2021). Detecting attention levels in ADHD children with a video game and the measurement of brain activity with a single-channel BCI headset. Sensors, 21(9), 3221.

Trambaiolli, L., Cassani, R., Mehler, D. M., & Falk, T. (2021). Neurofeedback and the aging brain: a systematic review of training protocols for dementia and mild cognitive impairment.

Traykov, L., Raoux, N., Latour, F., Gallo, L., Hanon, O., Baudic, S., … & Rigaud, A. S. (2007). Executive functions deficit in mild cognitive impairment. Cognitive and Behavioral Neurology, 20(4), 219-224.

Van Doren, J., Arns, M., Heinrich, H., Vollebregt, M. A., Strehl, U., & K Loo, S. (2019). Sustained effects of neurofeedback in ADHD: a systematic review and meta-analysis. European child & adolescent psychiatry, 28(3), 293-305.

[1] יצרנית המנגנון של החיישן היא חברת Neurosky, המוצר הסופי מיוצר כיום על ידי Macrotellect

[2] Mild cognitive impairment

שתף פוסט:

בלוגים דומים

שאל אותי!